צילום: pexels – איך להרים פעילות של ימי כייף

תכלס, מישהו אשכרה נהנה בימי כיף? איך להרים פעילות שהצוות לא ירצה להבריז ממנה

בינינו, כשנוחתת בתיבת המייל ההזמנה לאירוע חברה או ל"יום כיף", התגובה הראשונה של רובנו היא לא בדיוק התלהבות שיא. בדרך כלל יש אנחה קטנה מול המסך, ואז ישר מתחילות ההתלחשויות בוואטסאפ: "מה הפעם? שוב חדר בריחה שנתקע בו שעה עם הבוס?", "שוב הרצאת העצמה שתגרום לנו לנקר?". למצוא סדנת גיבוש טובה זה חתיכת כאב ראש למנהלי משאבי אנוש ומנהלי צוותים, כי בימינו, אנשים פשוט עייפים מ"כיף בכוח". אנחנו צריכים משהו אמיתי.

אז מה עושים? איך הופכים את היום הזה למשהו שאנשים לא מחפשים תירוצים כדי להתחמק ממנו ("אוי, הילד בדיוק עם חום")? כאן נכנסות לתמונה פעילויות מזן קצת אחר, כאלה שמשחררות את הלחץ באמת בלי לגרום לאף אחד להרגיש מובך.

למה אנחנו כל כך ציניים לגבי ימי גיבוש?

השגרה שלנו שוחקת. אנחנו קופצים מזום לזום, מסננים התראות בסלאק, וקבורים עמוק בדד-ליינים. כשלוקחים אותנו לאירוע ומרצינים אותנו או מכריחים אותנו לשתף רגשות עם אנשים שרק אתמול התווכחנו איתם על פריסת תקציב, זה פשוט לא זורם.

הבעיה המרכזית בלא מעט סדנאות גיבוש עובדים מסורתיות היא שהן מרגישות כמו עוד משימה כבדה בלו"ז. אנחנו רוצים משהו שיוציא אותנו מהראש של עצמנו, ינתק אותנו מהטלפון לשעתיים, וייתן לנו פשוט לצחוק אחד עם השני, לגמרי בלי פילטרים.

קלאסי לעומת רענן: מצאו את ההבדלים

כדי להבין למה גישות חדשות עובדות טוב יותר, כדאי להסתכל על ההבדל בין מה שהיינו רגילים לעשות, לבין מה שעובד היום:

הפתרון: לאלתר, לזרום ולהשתחרר מהפוזה

אחד הדברים הכי מרעננים שאפשר להביא למשרד היום זו סדנת אימפרוביזציה. כששומעים את המילה הזו, ישר חושבים על שחקני תיאטרון רציניים או על סטנדאפיסטים, והתגובה האוטומטית היא "עזבו אותי, אני לא מצחיק, אין לי אומץ לעמוד מול כולם". אבל זה בדיוק הקטע – זה לא מופע בידור ואין פה קהל שבא לשפוט אתכם.

הרעיון פה הוא פשוט לזרום. כשעושים פעילות כזו, הכלל הראשון הוא שכל טעות היא סבבה וכל פדיחה היא סיבה מעולה לצחוק. פתאום, המתכנת הכי שקט בצוות מתגלה כטיפוס קורע מצחוק, ומנהלת השיווק הכי מתוקתקת מרשה לעצמה להשתטות ולצאת מהקווים. ההבנה הזו ש"מותר לעשות צחוק מעצמנו" משחררת רמות מטורפות של סטרס שיושב לכולנו על הכתפיים.

שוברים דיסטנס (ולא רק בשביל הסטורי)

במקום לארגן עוד ארוחה שבה יושבים רק עם מי שכבר מכירים, צריך לחפש משהו שמערבב את כולם בצורה טבעית. כשמארגנים סדנת גיבוש לקבוצות שמבוססת על הומור וסיטואציות מצחיקות, ההיררכיה פשוט נמחקת מעצמה. אי אפשר לשמור על הדיסטנס המעונב של מנהל-עובד כשהבוס שלך מציג עכשיו, במסגרת המשחק, לקוח עצבני שמנסה להחזיר חתול לחנות נעליים.

הצחוק המשותף הזה הוא הדבק הכי חזק שיש.
הוא מייצר את אותן בדיחות פנימיות שאחר כך רצות במסדרונות המשרד חודשים קדימה. אלו הרגעים שבונים צוות אמיתי.

תכלס, מה יוצא מזה למחרת בבוקר?

מעבר לסטוריז המצחיקים לאינסטגרם, סדנת גיבוש עובדים שמועברת נכון משאירה אימפקט אמיתי על העבודה השוטפת:

• הקשבה על אמת: בעולם שבו אנחנו בקושי מסתכלים אחד לשני בעיניים, אנחנו שוכחים איך להקשיב. משחקי חברה ואלתור מכריחים אותנו להקשיב באמת כדי לדעת איך להגיב.
• פחות אגו, יותר יצירתיות: לומדים שאם מישהו זורק רעיון בישיבה, גם אם הוא נשמע טיפה הזוי בהתחלה, שווה להגיד לו "כן, ו…" במקום ישר לקטול אותו. זה נותן לאנשים אומץ להציע רעיונות בלי לפחד לצאת טמבלים.
• הורדת מתחים: במקום למשוך כעסים מאיזה ויכוח על קוד או על קמפיין שלא עבד, פשוט צוחקים על זה וממשיכים הלאה.

אז בפעם הבאה שאתם אחראים על הלו"ז וצריכים לבחור איך להרים את המורל, תעשו טובה לעצמכם ולחברים שלכם למשרד. תחפשו משהו שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, כזה שייתן לכם לצחוק עד שכואבת הבטן, ויזכיר לכולם שמאחורי כל האימיילים והמשימות יש אנשים שפשוט רוצים קצת אוויר לנשימה וסיבה טובה לחייך.