צילום: pexels

האם צריך לעשות כפרות בכסף.

מנהג הכפרות בעשרת ימי תשובה הוא אחד הרגעים החשובים ביותר של ההכנה ליום הכיפורים, בו האדם מבקש להעביר את גזר דינו לקראת יום הדין. במשך דורות, התמונה המוכרת והנפוצה הייתה של סיבוב תרנגול או תרנגולת מעל הראש לפני שחיטתם, אך בשנים האחרונות מבצעים דבר אחר: עוברים לקיום המנהג באמצעות כסף המיועד לצדקה.

התנגדות גדולי ישראל למנהג התרנגולים

רבים נוטים לחשוב שמנהג הכפרות בתרנגולים הוא הלכה פסוקה ובלתי מעורערת מימי קדם, אך ההיסטוריה מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר. כמה מגדולי הפוסקים והראשונים יצאו בחריפות נגד השימוש בתרנגולים. הרשב"א והרמב"ן ראו במנהג זה דרכי האמורי ואסרו אותו בקהילותיהם.

מרן רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, פסק במפורש בחלק אורח חיים שיש למנוע את המנהג. למעשה, עיקר ההצדקה למנהג התרנגולים והתפשטותו הגיעו מפסיקתו של הרמ"א, שהגן עליו כעל מסורת אשכנזית קדומה שיש לשמרה.

אתגרי הכשרות וצער בעלי חיים

המציאות של ימינו שינתה לחלוטין את אופן קיום המנהג, ויצרה בעיות הלכתיות חמורות סביב השימוש בעופות. בעבר, אדם היה לוקח תרנגול בודד מחצרו או מהשוק, ושוחט אותו ביישוב הדעת לקראת סעודת המפסקת. כיום, מדובר בתעשייה המונית המרכזת עשרות אלפי עופות בארגזים צפופים תחת השמש הקופחת, ללא מים ומזון ראויים במשך שעות ארוכות. התנהלות זו מובילה לבעיה קשה של צער בעלי חיים – איסור חמור בפני עצמו.

בנוסף, הלחץ העצום המופעל על השוחטים בערבי החג הוא כר פורה לתקלות. שוחט שנדרש להעביר תחת סכינו אלפי עופות ברצף ובתנאי לחץ ודוחק, עלול לאבד מהריכוז ולבצע שגיאות דקות שפוסלות את השחיטה והופכות את העופות לנבלות וטרפות. במקרים כאלה העוף נזרק לפח ומטרת תרומת הבשר לנזקקים לא הושגה.

כוחה של הצדקה

אחד מעיקרי האמונה של ימים נוראים הוא שהצדקה היא דבר שעוזר לביטול גזירות רעות. כאשר מבצעים כפרות בכסף, סכום הפדיון מועבר ישירות למשפחות נזקקות, ליתומים, לאלמנות או לארגוני חסד כמו המאיר לארץ, דווקא בשיא עונת החגים שבה ההוצאות הכלכליות מכבידות עליהם במיוחד.

תרומה ישירה של אמצעים כספיים מעניקה לנזקקים את החירות לרכוש את צורכיהם בכבוד. בעוד שחלוקת עופות שחוטים כופה על העני לקבל מוצר ספציפי שאולי אינו זקוק לו באותו רגע, סיוע כספי מאפשר למשפחה להחליט אם היא זקוקה ליותר למזון יבש, לתרופות, לתשלום חשבון חשמל או לביגוד לילדים.

איך מקיימים כפרות בכסף?

מחשבים את העלות הממוצעת של תרנגול (לרוב בין 30 ל-50 שקלים לכל בן משפחה), אם כי ניתן ומומלץ לתת כל סכום שמתאפשר. במקום לאחוז בבעל חיים, לוקחים את שטרות הכסף ביד, מסובבים מעל הראש שלוש פעמים כפי שנהוג, ובמקום לומר "זה התרנגול ילך למיתה", משנים את הנוסח ואומרים "זה הכסף ילך לצדקה, ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום" מיד לאחר מכן, תורמים את הסכום ליעד ראוי.

ההחלטה לעשות את מנהג הכפרות בכסף מייצגת חיבור מדויק בין שמירה על מסורת ישראל לבין ערכי המוסר. היא מונעת ספקות הלכתיים קשים של שחיטה בתנאי לחץ, מבטלת פגיעה מיותרת בבעלי חיים, ובעיקר מקיימת בצורה הטהורה ביותר את מצוות הצדקה, שהיא מהותם האמיתית של הימים הנוראים. עבור כל מי שמבקש לסיים את השנה ולהיכנס ליום הדין עם זכויות רבות ככל האפשר, כפרות בכסף הן הדרך המהודרת, הערכית והנכונה ביותר. לתרומת כספי פדיון הכפרות כנסו לאתר המאיר לארץ.